בלב החורף מגיע אלינו חג האילנות והטבע, ומפציר בנו לאחוז בתקווה - תקווה ללבלוב, לפריחה, תקווה שנראה פירות לעמלנו.
היכולת להביט קדימה נבחנת השנה ביתר שאת - האם נוכל לנטוע עתיד עבורנו ועבור הדור הבא? האם נצליח לצמוח, אף שחשנו שהאדמה נשמטת מתחת לרגלינו? עד כמה עמוקים השורשים שלנו וכיצד הם יכולים להמשיך ולהזין אותנו ואת עמידתנו בעולם?
מתוך מציאות זו אנו מציעים השנה תוספת חדשה לסדר ט"ו בשבט, שיהיו לנו שורשי אוויר לנשימה, לצמיחה ולהתפתחות.
