חינוך חווייתי במכינת חנתון

חינוך חווייתי במכינת חנתון

 

התוכנית החינוכית במכינת חנתון עובדת על-פי יסודות החינוך החווייתי. התהליך אשר חניך במכינה עובר מורכב מכמה עקרונות יסוד:

חוויית החניך במכינה היא חוויית חיים. כל מה שקורה לחניך במכינה הוא חלק מסיפור אחד כולל. החוויה אשר נבנית במכינה היא חוויה סוחפת, התופסת את החניך בכל ממד בחייו. עם זאת, לצוות המכינה יש אתגר גדול – לגרום לחניך "לחבר בין הנקודות", או לקשור את כל מה שעובר עליו לתובנה משמעותית, אשר יוכל ליישמה בהמשך חייו.

אנו מיישמים כלים מעולם החינוך החווייתי, ואלו העקרונות החינוכיים העיקריים שהמכינה עובדת איתם כדי למקסם את החוויה, וכדי לצאת ממנה לתובנה ולעשייה:

א.       "הקונפליקט" הוא הזדמנות חינוכית, בין אם זה קונפליקט פנימי או חיצוני. במקומות של התמודדות, יש פוטנציאל טוב לצמיחה. כמובן, בגבולות הביטחון והבטיחות.

ב.       מעגל Kolb לעיבוד חוויה חינוכית:[1] כל אירוע וכל חוויה חינוכית יכולים להישאר בזיכרון כחוויה בלבד – אך אם מעבדים אותם בצורה טובה, ניתן להצמיח מהם תובנות לחיים ואף לנווט דרכי פעולה עתידיות.

תהליך זה מתבצע בשני מישורים:

  1. עיבוד אישי – תחקירים: החניך במכינה מכיר מתחילת השנה את כלי התחקיר העצמי, ויכול להשתמש בו בכל אירוע אישי שעובר. כמו-כן, המדריך יכול לבקש מחניך שיגיש תחקיר על אירוע שקרה, ולעבד את האירוע יחד עם החניך.
  2. עיבוד קבוצתי: בסיום כל אירוע ובכל סוף שבוע מתקיימת שיחת סיכום קבוצתית. שיחת הסיכום עובדת לפי מודל "מעגל Kolb", ובה מתקיימים השלב השני והשלישי במודל. השיחה מוכוונת לתובנות ולא לסיכום לוגיסטי.

ג.       עצמאות החניך בקבלת החלטות ובאחריות התפעול: כאשר חניך לוקח על עצמו תפקיד הוא מקבל ליווי. אך ברגעים מסוימים תפקיד המדריך יהיה להשאיר את החניך להתמודדות אישית עם הסיטואציה, כך שבמקרה של הצלחה החניך ידע שהצליח בזכות עצמו, ובמקרה של כישלון או נפילה – גם אז לא תהיה לחניך האפשרות להאשים גורמים חיצוניים.

החינוך לאחריות הוא מהותי במכינה למנהיגות, כמובן בגבולות הביטחון והבטיחות.

ד.       שימוש בגישה הנרטיבית – ביוגרפיות: הסיפור שהאדם מספר לעצמו הוא הנרטיב שבו הוא חי. נרטיב זה הוא הוא הבסיס לסיבה ולתוצאה בכל אירוע שקורה לחניך בחייו. הסיפור שלנו, הנרטיב שלנו, הוא גם המפתח הכי טוב לשינוי. צוות המכינה מנחה את החניכים כיצד להשתמש בכלי זה. כל חניך בתורו אחראי על ערב שבו הוא/היא מספרים את סיפור חייהם לשאר חניכי הקבוצה. תוך כדי תהליך בניית הסיפור, החניך מבין דפוסים בהתנהגותו. בתום הסיפור החניכים מגיבים, באופן מונחה כמובן, ומאפשרים למספר להבין מה הם שמעו ומה הם מאחלים לו בעתיד. בהמשך, תהליך זה מעובד בשיחה אישית עם המדריך, אשר בה יש אפשרות לשיקוף ולשינוי, אם יש רצון לכך.

ה.       דינמיקה קבוצתית ותהליכים מקבילים: פעם בשבוע הקבוצה עוברת משבצת של דינמיקה קבוצתית בהנחיה חיצונית. זו הזדמנות ואפשרות לקבוצה לפתור ולעבד בעיות קבוצתיות, לשפר תקשורת, לעבוד על הקשבה נכונה, על קבלה ועל מתן ביקורת בצורה בונה ואחראית, לפתח יכולות של חברות והכלה.

הנחת היסוד היא שבאישי ובקבוצתי מתרחשים תהליכים מקבילים, והעבודה הזאת יכולה לעזור לקבוצה ולפרט ליצור חוויה הוליסטית בשנת המכינה.

ו.       ליווי אישי: לכל חניך במכינה יש מדריך אישי, אשר מלווה אותו בתהליך שמתחיל בקביעת מטרות ויעדים, וממשיך בליווי לאור מטרות ויעדים אלו. המדריך מלווה את החניך כל השנה, אוסף מידע וחוויות משותפות, נמצא באירועים גדולים בחיי החניך, ויכול לשקף לחניך את התנהגותו ואת השלכות הבחירות שלו, ויחד איתו לצעוד קדימה לקראת שיפור.

 

הגישה החינוכית שבליבה ה"קונפליקט" מנחה אותנו בעיצוב הפעילות החינוכית במכינה.

בכל נושא אנו מעצבים פעילות על-פי המרכיבים הבאים:

  1. מהו הערך המוביל?
  2. מהם הקונפליקטים הכרוכים בערך זה?
  3. ניסוח הדילמה במושגים שרלוונטיים לעולם החניכים.

על-פי תפיסה זו אנחנו עוסקים בכל תחומי הליבה של המכינה: הלכה ואגדה (תלמוד שמביא לידי מעשה, נעשה ונשמע); יהדות-הומניזם-ציונות: ערכים אוניברסליים-יהודיים (חיבור בין הומניזם למסורת היהודית); קהילה; אקטיביזם ומעורבות חברתית (נגישות, פרויקטים חברתיים ועוד); ערך המשפחה; פלורליזם – "אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן, והלכה כבית הלל" (בבלי, עירובין י"ג ע"ב).

 

נדגים את הגישה החינוכית כפי שהיא מתבטאת בנושא הפלורליזם:

  1. הערך המוביל: פלורליזם.
  2. הקונפליקטים הכרוכים בערך זה:
  • אמת מול שלום (שלום בית); "האמת והשלום אהבו"; החובה להכיל מול החובה לא להכיל.
  • חשיבות הפלורליזם מול גבולותיו.
  • חירות הפרט מול מחויבות לכלל (הסיסמה "חיה ותן לחיות" אינה חלק מהפלורליזם, מכיוון שיש בכך פגיעה. לדוגמה: הטענה שנגישות היא ערך חשוב אבל אינה מתאימה בקהילה שלי (טענה המוכרת בכינוי NIMBY); או הצעת פשרה בסגנון "אני אעשה על האש בשבת ואתה תלך להתפלל" – חיה ותן לחיות – אלא שככה אי אפשר לחיות ביחד).
  • שימור מול התחדשות.
  • היעד או הדרך – מה יותר חשוב? (דטרמיניזם מול שאילת שאלות, או דרך ברורה מול סימני שאלה.)
  • חתירה אל האמת מול קבלת העובדה שהאמת היא לא רק שלי ("אלו ואלו...").
  1. ניסוח הדילמה במושגים שרלוונטיים לעולם החניכים.

אנו מאמינים שחניך במכינה, העובר את השלבים והתהליכים שנמנו לעיל, עובר חוויה הוליסטית, אשר מייצרת חיבור נכון בין לימודים, התנדבויות, סיורים וסדרות.

נדגים את הגישה החינוכית בעזרת כמה אירועים מחיי המכינה:

  • חניכי המכינה ביקרו בתפילת ראש-חודש של נשות הכותל בירושלים. לא הורינו לחניכים היכן עליהם להיות בביקור, האם עליהם להצטרף לתפילה או להתבונן מהצד וכן הלאה. החוויה שנחוותה הייתה קשה ומורכבת – החניכים נחשפו לצעקות, לקללות ולאלימות מצד חרדים כלפי נשות הכותל. ניכרה במקום שנאה ללא חמלה. המציאות שהחניכים נחשפו אליה הייתה קשה, ואי אפשר היה להישאר אדישים אליה. החניכים יצאו בפחד, והוצפו בשאלה מה קורה לנו כחברה ישראלית, ובזעם כלפי המתנגדים לתפילת נשות הכותל. עם זאת, יש לציין שהיה מקום גם להתנגדות עקרונית לדרכן של נשות הכותל. אנחנו רואים בחשיפה הזאת הזדמנות למעורבות בסוגיה משמעותית בחברה הישראלית ולהתמודדות איתה ועם עצם החוויה. ברור שהביקור יכול להביא לעמדה לעומתית, מנוכרת ושונאת.
    בהמשך אותו יום שישי החניכים הגיעו "לעשות שבת" במשפחות חרדיות. עם עומס הקונפליקט הפנימי, חוו החניכים הוויית משפחה, שיחה, שבת. הוויה זו מוססה את אווירת המלחמה, שכן החניכים נמשכו אל החום האנושי גם אם באו מלכתחילה בהתנגדות ובקושי.
  • מפגש עם מתיישבי חברון ועם נציגי ארגון "שוברים שתיקה" באותו יום. קיימנו שני מפגשים אלו מתוך הבנה שיש דעות שונות, וחשוב להכירן ולהתמודד עם כל אחת מהן על מנת לגבש עמדה אישית.
  • באחת מתקופות מתקפת הטילים על יישובי עוטף עזה, עלה רצון מהחניכים לנסוע לסייע במקלטים. אותו יום היה יום שבו החניכים מתנדבים באופן קבוע ביישובי האזור, כולל בכפר מנדא השכן. נוצר קונפליקט בין הרצון לסייע לבני עמנו ובין המחויבות להתנדב אצל שכנינו; בין הדחוף והעכשווי ובין הקבוע והמתמשך. לאחר דיון משותף הוחלט שחצי מחניכי המכינה ייסעו לסייע לילדים במקלטים, וחצי ימלאו את משימת ההתנדבות בכל המקומות הקבועים, ויצטרפו למחרת לחבריהם בעוטף עזה.

בכל אחד מהמקרים שתוארו, הקבוצה מעבדת יחד את החוויה המורכבת, ומאפשרת התפתחות וצמיחה לקראת ההתנסות הבאה.

כל חוויה שחניך עובר במכינה זוכה לעיבוד, ובמקביל להבנה של החניך איך כל חוויה מוטמעת בנרטיב האישי שלו – יש תהליך חיובי של בחינה ושל חתירה לעבודה פנימית, עבודת מידות כנה.

יש בתוכנית משום דבק אשר מחבר את כל החלקים יחד; כל חניך לא רק חווה אוסף של חוויות מדהימות, אלא מבין את הקשר ביניהן, מבין את התמונה המורכבת, ותופס איך היא קשורה לכל דבר ודבר – וכך יוצא אל העולם בשל ומבין יותר.

איתי קפסוטו יסד וניהל את מכינת חנתון

לקריאת מאמרים נוספים מהקובץ: עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין - פלורליזם במדרשת חנתון

 

[1] Kolb, D.A. (1983). Experiential learning: Experience as the source of learning and

development. New-Jersey: Prentice-Hall, Englewood cliffs.