תכנים

סימני החג - ברכות לשנה טובה מצוות מדרשת חנתון

המשך קריאה ←

סימני דרך - סימני הסדר פסח תשפ"ד

נירה נחליאל

"מִי זוֹכֵר וּמִי יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתִי? מִי אֲשֶׁר קוֹלִי שׁוֹמֵעַ הוּא יָבוֹא הַבַּיְתָה אִתִּי... אִם שָׁכַחְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ הַמֻּכֶּרֶת מִשָּׁנִים, פֹּה וְשָׁם בְּצַד הַדֶּרֶךְ נִשְׁאֲרוּ לִי סִימָנִים..." (סימני דרך, נעמי שמר)
ליל הסדר השנה הוא ניסיון למצוא בחזרה את הדרך אל ביתנו - הפרטי, הלאומי והמטאפורי, ליצור אי של סדר בתוך אי-הסדר.
לפניכם הצעות לתוספת להגדה של פסח. חג שמח!

המשך קריאה ←

שורשי אויר - ט"ו בשבט תשפ"ד

נירה נחליאל

בלב החורף מגיע אלינו חג האילנות והטבע, ומפציר בנו לאחוז בתקווה - תקווה ללבלוב, לפריחה, תקווה שנראה פירות לעמלנו.
היכולת להביט קדימה נבחנת השנה ביתר שאת - האם נוכל לנטוע עתיד עבורנו ועבור הדור הבא? האם נצליח לצמוח, אף שחשנו שהאדמה נשמטת מתחת לרגלינו? עד כמה עמוקים השורשים שלנו וכיצד הם יכולים להמשיך ולהזין אותנו ואת עמידתנו בעולם?
מתוך מציאות זו אנו מציעים השנה תוספת חדשה לסדר ט"ו בשבט, שיהיו לנו שורשי אוויר לנשימה, לצמיחה ולהתפתחות.

המשך קריאה ←

פנסי רוח - הדלקת נרות חנוכה תשפ"ד

נירה נחליאל

הדלקת נרות החנוכה השנה מציתה בנו את זיכרון המלחמות כולן - מימי המכבים ועד ימינו אלה, משקפת את התקופה, בה אור וחושך משמשים בערבוביה, ומעוררת את התקווה ששלהבות הנרות יניסו את החושך והרוע שנחשף בפנינו.
להדלקת הנרות שלנו המוצעת לפניכם, בחרנו ברוח הימים בשורה מהשיר נגד הרוח, של שלום חנוך, שתוביל אותנו: אהובתי אל פחד, הכי חשוך תמיד לפני עלות השחר.
בכל יום נשים דגש על מילה אחת מהמשפט, אליה נצרף שאלה למחשבה ולשיחה, שיר ודברי הגות קצרים. אנו תקווה שהמילים יהוו עבורנו "פנסי רוח" שיצטרפו לנרות שאנו מדליקים, ויאירו לנו את ימי החג, את הניסים הנפלאות, המלחמות והתשועות בימים ההם, בזמן הזה.

המשך קריאה ←

אלו ואלו - פלורליזם בבית המדרש

הרב יואב אנדי, ראש מדרשת חנתון

במדינת ישראל של ימינו כולם פלורליסטים – החילונים, החרדים, אנשי הציונות הדתית; התנועות הדתיות הליברליות – ודאי. כל הזרמים וכל הפלגים כולם פלורליסטים. הרי למה לא? כל אחד יחיה כמו שהוא רוצה, רק תן לי לחיות. כולם רוצים "שלא יפריעו להם". ובכן, מהו פלורליזם? מה משמעותו? למה כולם אוחזים בו ומסרסים אותו בה בעת?

המשך קריאה ←

חשיבה פלורליסטית כעמדה וכיכולת: הבחנות, אתגרים ותנאים לקיומה

נורית נוביס-דויטש

במדינת ישראל דרים בכפיפה אחת בני דתות, תרבויות ועדות שונות. מצב זה מוביל לשאלה, כיצד ניתן ורצוי לחיות ביחד. אולם עד כמה אכן ריאלי לשאוף לחברה של אנשים פלורליסטים? האומנם מסוגלים רוב בני האדם ליישם חשיבה המכונה "פלורליסטית"? יתר על כן, האם הם מעוניינים בכך?

המשך קריאה ←

מרצה חרדי במרחב פלורליסטי

מנחם סוכות

גדלתי במשפחה חסידית וחונכתי במוסדות חרדיים חסידיים. כך אני גם חי את חיי, ולשם אני מכוון את ילדיי. אף שמעולם לא הייתי קיצוני בדעותיי, ולא הייתה לי בעיה לקבל דעות השונות מאוד מהדרך שבה אני רואה את העולם – עדיין, כאדם דתי המאמין בקיומה של אמת ובדרך שבורא עולם הנחיל לנו – מצאתי את עצמי מתנגד נחרצות לדעות שסתרו את אותה אמת הברורה לי.

המשך קריאה ←

עדרים עדרים

ענת ישראלי

איך זה יכול להיות שאין יותר אמת ודאית כמעט בשום נושא ותחום? האם אלה באמת רק הרשתות החברתיות שמבלבלות אותנו כל כך?

המשך קריאה ←

הפגנה נגד המהפכה המשפטית

יואב אנדי

במגילת העצמאות נכתב: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית". קמנו, אנחנו כאן, ואנו עדיין נדרשים לעצב את דמותנו הרוחנית, הדתית והמדינית. אנו מבקשים לשאול לא רק מה קרה לנו, אלא - מה יקרה לנו? איך שומרים על סיפור משותף לכולנו?

המשך קריאה ←

שב איתנו

אודי ברנשטיין

דרוש רעיון גדול כדי להזיז עם ממקומו, אמר הרצל. מרטין לותר קינג אמר שיהיה קשה אבל הוא לא מודאג כי הוא היה על ההר וראה את הארץ המובטחת. אי אפשר לצאת ממצרים בלי איזו ארץ ישראל מובטחת שנמצאת בראש. ואז כל העבודה הקשה, העבדות, הלחץ, הדחק, הרעב, המרור, הדמים, המסעות במדבר הקשה - כל אלה מקבלים את הצידוק שלהם: אנחנו במסע, הארץ המובטחת נמצאת בקצה.

המשך קריאה ←

"משחרב הבית האחרון" – איך ממשיכים מכאן?

נירה נחליאל

כַּאֲשֶׁר הַגּוּף הָרַךְ / מָט לִנְפֹּל / וְהוּא מְגַלֶּה חֶרְדָּתוֹ מִפְּנֵי הַקֵּץ / לַנְּשָׁמָה, / מַצְמִיחַ עֵץ הַשִּׁגְרָה הַנָּמוּךְ / שֶׁאָבָק אֲכָלוֹ / עָלִים יְרֻקִּים פִּתְאֹם. כך מתארת בשפתה המופלאה המשוררת זלדה את פוטנציאל הלבלוב והצמיחה שטמון גם ברגעי החרדה ואי הוודאות, ואף בשגרת החיים המאובקת, השפופה. בימים אלה, בהם נפגשים ימי אי הוודאות מפני המגיפה עם ימי האבל על חורבן בתי המקדש, יש מקום לשאול - איך מתנהלים בעקבות חורבן? איך ממשיכים?

המשך קריאה ←

מעלין בקודש ואין מורידים

הרב יואב אנדי, ראש מדרשת חנתון

הטעם של בית הלל, להדלקת נרות חנוכה "מוסיף והולך", לפיו אנו נוהגים היום, הוא "שמעלין בקודש ואין מורידים". המילים הללו מהלכות עלי קסם. ובכן, מה משמעות הטעם של בית שמאי? מה עומד ביסוד התפיסה שמתחילים משמונה נרות ובכל יום מחסירים אחד עד שמסיימים בנר בודד?

המשך קריאה ←

"חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"? על חורבן ובניין

איילת בן שטרית

בשנה האחרונה אני עוסקת רבות במוטיב החורבן והבנייה החדשה בעקבותיו. אנו יכולות לראות את מוטיב החורבן חוזר במקורות וחוזר גם במיתולוגיה היוונית והמצרית, אפשר לראות זאת דרך עוף החול, אשר מת בשריפה ומתוכה קמה הציפור לתחייה מחודשת מתוך האפר. מוטיב זה משריש לנו באופן עמוק את האמונה כי חורבן העולם הישן הוא זה שיוביל אותנו לעולם החדש

המשך קריאה ←

אין לידה בלי משבר

נירה נחליאל

"שוברים את הכלים ולא משחקים" – זו החוויה שחלקנו מרגישים בימים האחרונים, וזה לא מצחיק. שבירת כללי המשחק הדמוקרטי במדינה מאיימת על כולנו, ובמיוחד על כל מי שחשים שהאירועים האחרונים, בעיקר בין ערבים ליהודים בתוך המדינה, פורמים את רקמת חיינו העדינה; רקמה שנטווית שוב ושוב בין קבוצות שונות. גם כאן, בגליל, אנחנו מרגישים את האיום והחשש שהכול מתפורר, שכול מה שכבר הושג עלול להישבר.

המשך קריאה ←

"עזרת ישראל" – על כותל ואהבה

הרב יואב אנדי, ראש מדרשת חנתון

אומרים שזיכרונות חיוביים נחרטים בזיכרון. לצערי הדבר נכון גם לגבי זיכרונות שליליים - הם נחרטים בנשמה. לפני 25 שנה, בט' באב, ממש בסיום השירות הסדיר שלי, הגעתי יחד עם אבא שלי וחברים נוספים לקרוא את מגילת איכה ברחבת הכותב המערבי. זה לא היה אירוע מיוחד - קהילות רבות קראו במשך שנים את המגילה ביחד, במעגל ברחבת הכותל, צמים וכואבים את החורבן, שכפי שחז"ל מלמדים אותנו, הבאנו על עצמנו מתוך שנאת חינם גדולה.

המשך קריאה ←

"לא היתה לי ברירה": על העדרה המפתיע של בחירה חופשית בקרב מחוללים ומצילים

נורית נוביס-דויטש

"לא היתה לי ברירה"; "ידי היו כבולות"; "נאלצתי"; "לא הותירו לי אפשרות אחרת"; כולנו מכירים אימרות כאלו, ומן הסתם גם משתמשים בהן מידי פעם בעצמנו. האם אנו תופסים אימרות כאלו כתירוץ או כתיאור המציאות?

המשך קריאה ←

מדרשת חנתון, צומת המוביל, קיבוץ חנתון 1796000

הרשמו לניוזלטר